שش

דקדוק · בניית משפטים · 6 דקות

לשאול שאלות

מה, מי, מתי — את רוב מילות השאלה אתם כבר מכירים

מילות שאלה הן מן המילים השמרניות ביותר בכל משפחת שפות — כמעט אף פעם לא שואלים אותן משפה אחרת או מחליפים אותן. ולכן הסט הערבי ייראה לכם מוכר באופן מפתיע: רובן הן מילות השאלה העבריות, במבטא ערבי.

משמעותערביתתעתיקעבריתבלבנטינית
מהمَا / مَاذَاmā / mādhāמָהshū
מיمَنmanמִיmīn
איפהأَيْنَaynaאֵיפֹה (אָן)wēn
מתיمَتَىmatāמָתַיēmta
למהلِمَاذَاlimādhāלָמָּהlēsh
איךكَيْفَkayfaאֵיךְkīf
כמהكَمkamכַּמָּהaddēsh
מילית שאלת כן/לאهَل / أَhal / a-הַאִם / הֲ־— (רק אינטונציה)
מילות השאלה — רובן מילים קרובות

עידון אחד של הערבית הספרותית שהעברית לא טורחת בו: مَا שואלת "מה?" על שמות עצם (مَا اسْمُك؟ "מה שמך?"), ואילו مَاذَا באה לפני פעלים (مَاذَا تُرِيد؟ "מה אתה רוצה?"). העברית משתמשת ב-מה לשניהם, והלבנטינית המדוברת ממילא מכווצת הכול ל-شُو shū.

שאלות יומיומיות

  • مَا اسْمُك؟
    מא אסמך?mā ismuk?

    מה שמך?

    מה שמך? مَا شِمْخَا؟ma shimkha?

    מילה במילה מה שמך — אפילו כינוי הקניין ־ך תואם את ك הערבית.

  • أَيْنَ الْمَحَطَّة؟
    אין אל-מחטה?ayna al-maḥaṭṭa?

    איפה התחנה?

    איפה התחנה? إِيفُو هَاتَاخَانَا؟eifo hatakhana?

    ברחוב תשמעו wēn il-maḥaṭṭa. דווקא אָן / אָנָה המקראיות ("לאן") הן הקרובות יותר של أَيْنَ.

  • مَتَى يَبْدَأ الدَّرْس؟
    מתא יבדא א-דרס?matā yabdaʾ ad-dars?

    מתי מתחיל השיעור?

    מתי מתחיל השיעור? مَاتَاي مَاتْخِيل هَاشِيئُور؟matay matkhil hashi'ur?

    دَرْس "שיעור" הוא מהשורש د-ر-س "ללמוד" — ד-ר-ש העברי, זה של מִדְרָשׁ (ש↔س). מדרסה (madrasa) היא בית מדרש.

  • لِمَاذَا أَنْتَ هُنَا؟
    למאד'א אנת הנא?limādhā anta hunā?

    למה אתה כאן?

    למה אתה כאן? لَامَا أَتَا كَان؟lama ata kan?

    أَنْتَ ↔ אַתָּה הם אותו כינוי, ו-هُنَا מהדהדת את הֵנָּה המקראית.

  • بِكَم هٰذَا؟
    בכם האד'א?bikam hādhā?

    כמה זה עולה?

    בכמה זה? بِخَامَا زِي؟bekhama ze?

    بِ + كَم = בְּ + כמה — בדיוק המבנה של בכמה זה? הישראלי.

שאלות כן/לא: هَل ↔ האם

בשאלות כן/לא הערבית הספרותית מקדימה את המילית هَل, בדיוק במקום שבו העברית הרשמית מקדימה את האם: هَل أَنْتَ مِن هُنَا؟ = האם אתה מכאן? בערבית הקלאסית יש גם תחילית קצרה יותר, أَ, שנדבקת למילה הראשונה — המקבילה של ה"א השאלה המקראית הֲ־ (הֲיֵשׁ, הֲלֹא), ואולי אף אותה מילית קדומה. ובשתי השפות המדוברות של היום? שתי המיליות נושרות והאינטונציה עושה את העבודה, בדיוק כמו בעברית הישראלית היומיומית.

כן/לא, בשלושה משלבים

  • هَل عِنْدَك قَهْوَة؟
    הל ענדך קהוה?hal ʿindak qahwa?

    יש לך קפה? (ערבית ספרותית)

    האם יש לך קפה? هَائِيم يِش لِخَا كَافِي؟ha'im yesh lekha kafe?

    عِنْد פירושה "אצל" — הערבית אומרת "אצלך קפה?" במקום שבו העברית אומרת יש לך.

  • عِنْدَك قَهْوَة؟
    ענדך אהוה?ʿindak ahwe?

    יש קפה? (לבנטינית)

    משמיטים את هل ומרימים את הטון בסוף — כמו יש לך קפה? בשיחה. שימו לב ל-ق הלבנטינית שהופכת לעצירה סדקית: qahwa הופכת ל-ahwe.

  • أَتَشْرَب شَاي؟
    אתשרב שאי?a-tashrab shāy?

    התשתה תה? (תחילית أَ קלאסית)

    הֲתשתה תה? هَاتِشْتِي تِي؟hatishte te?

    ה-أَ הקטנה עובדת בדיוק כמו ה"א השאלה העברית הֲ־, כמו ב-הֲלֹא — אותו תפקיד, אותו מקום, ואולי אותה מילית קדומה.

אש מהירה, מהדורת הרחוב

  • مَن هٰذَا؟
    מן האד'א?man hādhā?

    מי זה?

    מי זה? مِي زِي؟mi ze?

  • شُو هَادَا؟
    שו האדא?shū hāda?

    מה זה? (לבנטינית)

    מה זה? مَا زِي؟ma ze?

    شُو היא أَيّ شَيْء "איזה דבר" שנשחקה — צירוף שלם שנדחס להברה אחת.

  • وَيْن الْحَمَّام؟
    וין אל-חמאם?wēn il-ḥammām?

    איפה השירותים? (לבנטינית)

    איפה השירותים? إِيفُو هَاشِرُوتِيم؟eifo hasherutim?

    حَمَّام יושבת על השורש ح-م-م — ח-מ-ם העברי של חַם ו-חמין. בית מרחץ הוא מילולית "מקום חם".