אות אחת. שני אלפביתים. שני הקוראים.

ערברית (עברית + عربية: עברית מקופלת לתוך ערבית) היא גופן של מעצבת האותיות החיפאית לירון לביא טורקניץ׳. בעיר שלה כל שלט כתוב בשלוש שפות, והיא תפסה את עצמה קוראת את העברית ומדלגת על הערבית. אז היא יצרה כתב שבו אי אפשר לדלג על אף אחת מהן: כל אות היא ערבית בחצי העליון ועברית בחצי התחתון.

היא ציירה אות היברידית לכל צירוף אפשרי, 638 אותיות בסך הכול, והוציאה את הגופן ב־2012. מאז הוא הופיע על שלטי רחוב, בהרצאת TEDx, במוזיאון העיצוב בלונדון, בפסטיבל האור בירושלים, ב־SXSW ובאקספו 2020 בדובאי, וגם על הדפסים, קרמיקה ותכשיטים מהסטודיו שלה.

הערברית עצמה היא עבודה שציירה ביד, והיא אינה גופן רשת חופשי — כך ששום דבר בעמוד הזה אינו הגופן האמיתי: זו המחווה של Hebrabic, משוחזרת בזמן אמת בגופנים הערביים והעבריים של האתר עצמו, חתוכים בקפל, אות אחר אות. כל מה שאפשר לקרוא כאן — היא הבינה ראשונה.

בסוף המאה ה־19 שם לב רופא העיניים הצרפתי לואי אמיל ז׳אבאל שקוראי הכתב הלטיני מזהים מילים מהחצאים העליונים של האותיות בלבד: החלקים התחתונים הם בעיקר ריפוד. טורקניץ׳ ערכה את אותו מבחן על שני הכתבים שלה וגילתה שהם חלוקים ביניהם בשאלה איזה חצי חשוב. העברית שומרת את זהותה למטה; הערבית שומרת את הנקודות, השיניים והקווים הגבוהים למעלה. חצאים הפוכים, אות אחת. נסו לכסות כל אחד מהם בעצמכם:

הקלידו כל צמד מילים, ואז הזיזו את הקפל. גבוה יותר מראה יותר ערבית, נמוך יותר — יותר עברית: המטרה היא למצוא את החיתוך שבו שני הקוראים עדיין מרוצים. כשזה מוצא חן בעיניכם, העבירו את כל האתר למצב הזה וקראו כך את אוצר המילים, השורשים והאלפבית.

מילים קרובות הן בית הגידול הטבעי של הערברית: אותו שורש שמי בדרך כלל פירושו אותו מספר אותיות, כך שכל תא הוא אות היברידית שלמה. אלה כל המילים הקרובות — הזהות או שהשתנו — במאגר המילים שאורכן תואם. הקישו על הפירוש כדי לקרוא את סיפור המשפחה.

כל אות ערבית מעל בת הדודה העברית שגדלה לצידה (אותם זיווגים כמו במודול האלפבית). במקומות שבהם העברית איחדה שני צלילים ערביים לאות אחת, בת הדודה מופיעה פעמיים.

העמוד הזה הוא מחווה עצמאית, ואינו קשור למעצבת או מאושר על ידה. הגופן, הרעיון והשם ערברית שייכים לה; ההדפסים והקרמיקה הם הדרך להחזיק חתיכה ממנו.