שش

קריאה · שיעור 8 · 7 דקות

לקרוא את הרחוב

הערבית שמסביבכם — שלטים בשלוש שפות, שמות ערים והתפריט

רוב לומדי השפות צריכים לטוס למקום אחר כדי להיות מוקפים בשפה שהם לומדים. אתם כבר שם. השילוט בישראל הוא תלת-לשוני — עברית, ערבית, אנגלית — כך שכל מחלף, כל פינת רחוב, כל בית חולים, בנק ועירייה נושאים שורה של ערבית אמיתית, עם מפתח התשובות מודפס ממש מעליה. חלפתם על פני מאה אלף כרטיסיות חינם בלי לפדות אותן. עם שבעה שיעורי קריאה מאחוריכם, השיעור הזה עוסק בפדיון — המדינה עצמה הופכת לקורס.

גבול העיר — המפה היא מילון של מילים קרובות

השלט בעבריתהשלט בערביתהגייההסיפור
חיפהحَيْفَاḥayfāאותו שם, צליל מול צליל: ח=ح, י=ي, פ=ف — שני כתבים, עיר אחת
יפוيَافَاyāfāאחד משמות הערים העתיקים בעולם; הערבית שומרת את ה-ā הקדומה במקום שבו העברית עברה ל-ō — שוב חוק התנועות של שלום/سلام
עכוعَكَّاʿakkāלא השתנה מאז תקופת הברונזה; ה-shadda מכפילה את ה-k, וה-ع היא ה-ע של עכו
ירושליםالْقُدْسal-quds'הקודש' — השורש ق-د-س הוא ק-ד-ש; הערבית קוראת לעיר כמו שקראו לה חז"ל: עיר הקודש
נצרתالنَّاصِرَةan-nāṣiraיידוע של אות שמש, ומכאן א-נאצרה במפות העבריות; ה-ص עונה ל-צ של נצרת
באר שבעبِئْر السَّبْعbiʾr as-sabʿبئر היא בְּאֵר אות מול אות (ה-hamza היא ה-א שלכם), ו-السبع היא שֶׁבַע — שם אחד, שמסופר פעמיים
אשקלוןعَسْقَلَانʿasqalānהערבית שומרת ʿayn בתחילת המילה שהעברית החליקה ל-א (גם הסופרים המצריים רשמו את ה-ʿayn הזאת) — והבצל המפורסם של אשקלון נתן לאירופה את המילה 'scallion'
טבריהطَبَرِيَّاṭabariyyāהקיסר טיבריוס בלבוש מקומי בשתי השורות — הערבית מושיבה את ה-t על ط נחצית
מקומות שאתם מכירים, כפי שהשורה הערבית בשלט כותבת אותם

המילים שבכל פינה

ערביתהגייהמשמעותהוו העברי
مَخْرَجmakhrajיציאההשורש خ-ر-ج, שמושווה באופן מסורתי ל-ח-ר-ג של לחרוג ו-חריג: יציאה היא המקום שבו צועדים אל מעבר לגבול
مَدْخَلmadkhalכניסההשורש د-خ-ل עם תחילית המקום ma-, ה-מ־ העברית של מוֹצָא ו-מָבוֹא
شَارِعshāriʿרחובהשורש של شَرِيعَة (sharia) — במקור 'הדרך הפתוחה'; אין לו קרוב עברי
مَمْنُوعmamnūʿאסורהשורש م-ن-ع הוא בדיוק מ-נ-ע: 'מנוע, שנמנע' — עוד על כך בהמשך
قِفqifעצורציווי של وَقَفَ 'לעמוד' — ה-و נושרת, בדיוק כמו שה-י נושרת ב-שֵׁב ו-צֵא
مَفْتُوحmaftūḥפתוחהשורש ف-ت-ح = פ-ת-ח, וגם המשקל תואם: maftūḥ הוא פָּתוּחַ, כולל הבינוני הסביל
مُغْلَقmughlaqסגוראין לו קרוב עברי — המילה היחידה ברשימה שפשוט צריך ללמוד
مُسْتَشْفَىmustashfāבית חולים'המקום שבו מבקשים מרפא', מ-ش-ف-ي 'לרפא' — אין לו קרוב, אבל תחלפו על פני אחד השבוע
بَلَدِيَّةbaladiyyaעירייהמ-بَلَد 'עיירה' — הסלנג הישראלי שאל אותה בשלמותה כ-בלדיה (בלבנטינית: baladiyye)
شُرْطَةshurṭaמשטרהנשמעת דומה באופן מפתיע ל-שוטר, אבל השורשים שונים (ش-ر-ط מול ש-ט-ר) — עזר זיכרון מוצלח, לא מילה קרובה
مَرْكَزmarkazמרכזמֶרְכָּז העברית היא המילה הערבית הזאת, שנשאלה בימי הביניים — ואז העברית הצמיחה ממנה את השורש ר-כ-ז
מילות שלטים — למדו את אחת-עשרה האלה והרחוב יתחיל לדבר

שלטים הם בית ספר למשקלים. مَخْرَج ו-مَدْخَل לובשות שתיהן את תחילית שם המקום ma- שפגשתם ב-مَدْرَسَة — והעברית בונה מילים כאלה באותה דרך, עם מ־ לפני השורש: מוֹצָא 'דרך החוצה' (מ-י-צ-א) ו-מָבוֹא 'דרך פנימה' (מ-ב-ו-א). שלט יציאה שהיה כתוב בו מוצא במקום יציאה היה מפעיל בדיוק את אותה מכונת מילים כמו השורה הערבית שמעליו.

קראו שלושה שלטים אמיתיים

  • مَمْنُوع الدُّخُول
    ממנוע א-דח'ולmamnūʿ ad-dukhūl

    אין כניסה

    אין כניסה إِين كْنِيسَاein knisa

    שני החצאים כבר שלכם: mamnūʿ מהטבלה, ו-dukhūl 'כניסה' מהשורש של madkhal, د-خ-ل. אות השמש د ממיסה את היידוע: ad-dukhūl.

  • شَارِع يَافَا
    שארע יאפאshāriʿ yāfā

    רחוב יפו

    רחוב יפו رِخُوڤ يَافُوrekhov yafo

    שלט הרחוב המפורסם ביותר בירושלים. אין יידוע על شارع — סמיכות, בדיוק כמו רחוב יפו.

  • مَرْكَز الْمَدِينَة
    מרכז אל-מדינהmarkaz al-madīna

    מרכז העיר

    מרכז העיר مِرْكَاز هَائِيرmerkaz ha'ir

    מרכז העיר, מילה במילה — וזכרו משיעור 7 שבערבית مدينة היא עיר, לא מדינה.

התפריט שאתם כבר מדברים

באוכל התנועה זרמה בכיוון ההפוך: המילים האלה לא היו צריכות פענוח, כי העברית בלעה אותן בשלמותן. עברית של תפריטים מלאה בערבית, ולכן דוכן האוכל הוא תרגול הקריאה הידידותי ביותר בארץ — אתם כבר יודעים בדיוק איך כל מילה נשמעת; עכשיו ראו איך הערבית כותבת אותה.

קראו את דוכן האוכל

  • حُمُّص
    חמץḥummuṣ

    חומוס; גרגרי חומוס

    חומוס خُومُوسkhumus

    חומוס הישראלי הוא המילה הזאת, שנשאלה עם הצלחת והכול. לעברית של המשנה היה חומוס משלה, חִמְצָה — שמזמן משווים אותה לשם הערבי, אף שהפרטים שנויים במחלוקת.

  • فَلَافِل
    פלאפלfalāfil

    פלאפל

    פלאפל فَالَافِلfalafel

    בדרך כלל מוסבר כצורת רבים של فِلْفِل, filfil, 'פלפל' — אותה מילת תבלין עתיקה שהעברית נושאת כ-פִּלְפֵּל; שתיהן רכבו מערבה מהודו בדרכי המסחר.

  • شَاوَرْمَا
    שאורמאshāwarmā

    שווארמה

    שווארמה شَاوَارْمَاshawarma

    בכלל לא שמית: çevirme בטורקית העות'מאנית, 'הדבר המסתובב'. העברית והערבית עמדו בתור ושאלו את אותו שיפוד מסתובב.

  • كُنَافَة
    כנאפהkunāfa

    כנאפה

    כנאפה كْنَافِيknafe

    האטימולוגיה של המאפה עכורה באמת — ההנאה לא. בפי הלבנטינים זה knāfe, וזה בדיוק מה שהתפריט הישראלי כותב: כנאפה.

  • زَعْتَر
    זעתרzaʿtar

    זעתר (תערובת תבלינים של אזוב)

    זעתר زَاءَاتَارza'atar

    העברית שאלה את המילה כמות שהיא — אף אחד לא מתרגם אותה. הצמח מזוהה במסורת עם אֵזוֹב המקראי, אבל בתפריט הערבית ניצחה.